גבעת חביבה

מרכז אקורד באוניברסיטה העברית רצו לבחון איזה שיטות העברת מסרים או מגנונים פסיכולוגיים אפקטיביים יותר בקבוצות שונות שנבדלות ביחס שלהם לאי שוויון חברתי.

חלוקת קהלי היעד לקבוצות שונות

המודל התיאורטי עליו נשען המחקר קשור לתפיסת הזהות החברתית של אדם ביחס לקבוצות אחרות באוכלוסייה.

המודל טוען שכשמציגים בפני קבוצות "מועדפות" באוכלוסייה אי שוויון כלשהו, במקרה שלנו את נושא אי השוויון התקציבי, עומדים בפניהם 2 איומים מרכזיים על "הזהות החברתית" שלהם:

• איום תדמיתי על הקבוצה אליה הם משתייכים (יהודים בישראל).
• איום על האמונה הרווחת כי את מעמדך ויכולותיך בחיים ניתן להשיג באמצעות עבודה קשה וכישרון.

קהלי היעד במחקר חולקו ל-4 קבוצות לפי סוג ההגנה מפני האיומים האלו (כשהציגו בפניהם את נושא אי השוויון התקציבי):

• מכחישים (Deniers) – לא מכירים/ מכחישים את אי השוויון וטוענים שזה לא נכון, אם לא להפך – שהם נמצאים בקבוצה המקופחת.
• מדחיקים (Distancers) – מכירים בתופעה של אי השוויון אבל טוענים שהדעה שלהם היא חסרת חשיבות ולא משנה מה הם יעשו זה לא באמת יכול לעזור.
• מבטלים (Dismantlers) – מאמצים התנהגויות ופעילויות שמטרתם להפחית את אי השוויון התקציבי, חותרים לפרו-אקטיביות כדי לתקן את המצב.
• מצדיקים (Defenders) – "מגנים" על אי השוויון וטוענים שהוא דבר מוצדק.

>> לחצו כאן להורדת קובץ הסבר על המודל התיאורטי והחלוקה לקבוצות

שיטות העברת מסרים

במהלך הקמפיין נוצרו שתי סוגי סרטונים שהתבססו על טכניקות פסיכולוגיות שונות.

1. טכניקה מספר אחת – אישור עצמי ו"רגל בדלת"

3 סרטונים שנעשו בנפרד לגברים, נשים וצעירים (אינסטגרם)

תיאוריית האישור העצמי (Self Affirmation)

תיאוריית האישור העצמי שמה דגש על המוטיבציה של הפרט לשמור על דימוי עצמי חיובי במהלך סיטואציה של איום על הדימוי העצמי שלו. האיום על הדימוי העצמי בסרטונים בא לידי ביטוי בחשיפה לנושא אי השוויון התקציבי.

טכניקת "רגל בדלת"

טכניקה שמטרתה לשכנע אנשים לבצע פעולה מסוימת באמצעות בקשה לביצוע פעולה "קטנה" וזניחה יותר קודם לכן. במקרה שלנו הבקשה מהגולשים להיזכר בפוסט משמעותי שהעלו לרשת.